בוגרי שנקר שוברים מוסכמות בסטייל

מי שעבר במקרה בסטואה שבגעש ב – 5 ביולי, או מי שהוזמן לגמרי במכוון לתצוגת האופנה השנתית של בוגרי שנקר- ודאי לא הופתע לגלות קולקציות יוצאות דופן המבטאות את עולמם האינטלקטואלי הפנימי של בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה, אותו פיתחו בארבע שנות לימוד מעוררות השראה.

מלאכת אמן מקיפה ובלתי מתפשרת

כבכל שנה, על מנת להגיע לתוצאות המדויקות ביותר , מעצבים הסטודנטים ומבצעים לא רק את הדגמים, אלא גם את תהליך הצביעה וההדפסה של הבדים, סריגת הסריגים, ליבוד בדי הלבד, יצירת הרקמות והאביזרים הנלווים. וכמובן עבודת מחקר נרחבת להבנת העולם שסביב... והנפש פנימה. 

לראשונה השנה באה לידי ביטוי התמודדות של חלק ניכר מהסטודנטים עם שאלת הזהות האישית והיחסים הבינ-אישיים כפי שהם בימינו- בעידן הרשתות החברתיות. כמשתתפים פעילים בעולם הוירטואלי של יחסים חברתיים חדשים הם מעמידים שאלות נוקבות בנוגע לתרבות המסכים המנוכרת המתהווה נגד עינינו ומממהרת להחליף מגע אנושי ואינטימיות.

תחושת אי-הודאות גוברת לנוכח השינויים מרחיקי הלכת אותם עובר עולם האופנה שהתנהל לפי חוקים ברורים במשך עשרות שנים וכעת הופך נגיש, אולי מדי, עקב האפשרויות המרובות בעולם המדיה המקוונת.

כחלק מאותה בדיקה מחודשת של המוכר והידוע, בחרו מספר סטודנטים לערער את החוקיות של עיצוב החליפה הגברית.  בין אם דרך חזרה לאחור אל התקופה הויקטוריאנית ולדמותו כפולת הפנים של ג'ק המרטש או בדמותו של דוריאן גרי, הרלוונטית מתמיד בעולם שבו הדימוי האנושי נתון למתקפות.

קבוצה אחרת של סטודנטים הציבה שאלות לגבי תוקף החליפה הגברית מול העצמה נשית, ובתהליך דה קונסרבטיבי פרקו ובנו מחדש את חלקי החליפה הגברית בקולקציות נשים .

משבר זהות נוסף הודגם היטב בקולקציה שהציגה את הסיפור  "פטר והזאב" בהקשר הפוליטי -  חברתי של רוסיה הקומוניסטית, כמשל ליחיד מול הקולקטיב. קולקצייה חתרנית לא פחות עסקה בדימויי הנשיות על כל היבטיה תוך שימוש בניגודי שחור לבן ודרך דמות הנסיכה אודט ואודיל.

אחת המעצבות פרצה את הגבולות המסורתיים שבין ייצור אריג לסריג, ובפתוח אישי חדשני יצרה מעברים ידניים של החוט בין אריג לסריג וליהפך. מעצבת נוספת הציגה חיבור מעניין ביותר- בין בד וחימר, כאשר  הבגד מתפקד כבגד אך חלקים ממנו כמו הצווארון והחפתים נוצקו מחומר וחוברו במעברים הדרגתיים.

עוד השראה מעניינת- הדקדנס של ונציה, השתקפויותיה במים בשעת בין ערביים כמטפורה להדר בשקיעתו הביאו לעיצוב קולקציה אדומה משולבת בתכשיטי זכוכית.

מספר סטודנטים עסקו בנושאים בין תרבותיים.  בתחום זה הוצגה קולקציה שבחנה את שאלת ההיטמעות מול השמירה על הזהות. הקולקציה שיקפה שני שבטים מנימיביה המצויים תחת שלטון קולוניאלי גרמני, כאשר האחד אימץ את סגנון הלבוש האירופאי ואילו האחר נשאר נאמן ללבוש המסורתי.

מעצבת אחרת תרגמה את הציורים הגיאומטריים של שבט הנדבלה מדרום אפריקה לקולקציית סריגים מרהיבה בצבעוניותה. תוך תהליך מופלא של קריאה, תרגום האותיות המודפסות בשחור על נייר לדימויים צבעוניים, ויצירת עולמות חדשים- שישפיעו על עולמות קיימים.